תביעת שלום בית | מהי תביעת שלום בית בבית הדין הרבני

תביעת שלום בית היא מצווה חשובה ביותר בהלכה היהודית. חז"ל מדגישים את גודל ערכה של מצווה זו, כפי שנאמר במשנה במסכת פאה: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא… והבאת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו." מקורות רבים מתארים את מסירותו של אהרון הכהן בהשכנת שלום בין בני זוג, ואת ההערכה הרבה לה זכה בזכות פועלו זה.

הגמרא במסכת סנהדרין מציגה שתי גישות שונות בעשיית שלום – זו של משה רבנו וזו של אהרון הכהן. משה, בהיותו דיין ושופט, נקט בגישה של "יקוב הדין את ההר", כלומר, פסיקת הדין לפי האמת ללא התחשבות בשיקולים אחרים. לעומתו, אהרון, שלא שימש כדיין, פעל בדרכי נועם ופשרה כדי להשכין שלום בין הצדדים. התוספות מסבירים שלאהרון הותר הדבר מכיוון שלא היה דיין ולא היה מחויב לפסוק את הדין.

על אף ההבדלים בין משה לאהרון, ברור שגם דיין הדן בענייני איש ואשתו חייב להשתדל ככל יכולתו לעשות שלום בית ביניהם. אם הדיין רואה אפשרות לפשר ולהשכין שלום מבלי לעוות את הדין, עליו לנקוט בדרך זו. שהרי אם יושג שלום בית, תתבטל התביעה מאליה. חובת הדיין להשתדל בעשיית שלום בית נובעת מהמצווה הכללית המוטלת על כל אדם מישראל להביא שלום בין בני זוג.

מקורות רבים בחז"ל מעידים על החשיבות העצומה שיש למצוות השכנת השלום בין איש לאשתו. נאמר שלשם כך מוחקים את שם ה' ממגילת סוטה, ואף מותר לשנות מן האמת. חז"ל מתארים את שכרו הגדול של מי שמשכין שלום בין בני זוג – הארכת ימים והצלה מפורענות. גודל החשיבות וההשקעה הנדרשת במצווה זו באים לידי ביטוי במאמר בתפארת ישראל, הקובע שיש להשתדל בהשכנת שלום גם אם בני הזוג עצמם אינם מעוניינים בכך בשלב הראשון.

הגשת תביעת שלום בית לבית הדין הרבני היא צעד חשוב ומשמעותי עבור זוגות הנמצאים במשבר ורוצים לנסות ולשקם את הנישואין. בית הדין ינסה ככל יכולתו לסייע לבני הזוג להגיע להבנות ולפשרות שיאפשרו את חידוש וביסוס הקשר הזוגי. מתוך הכרה בחשיבות העליונה של שלום הבית, ישקיע בית הדין מאמצים רבים בליווי בני הזוג, בהכוונתם ובסיוע להם למצוא פתרונות הולמים למצבם. זאת, מתוך תפיסה הלכתית ואנושית כאחד, הרואה בהשכנת השלום בין איש לאשתו ערך עליון וחובה מוסרית.